פרשת משפטים – ברסלב
"אם כסף תלוה את עמי"
יש ימי טוב וימי רע, שזה בחינת "ביום טובה היה בטוב וביום רעה ראה", הינו שצריך לעיין ולראות ולהסתכל היטב, ואז ימצא טוב גם בימי הרע בעצמן, כי מלוא כל הארץ כבודו.
ואפילו בכל לשונות העכו"ם מלובש בהם אותיות התורה, שהם בחינת ימי-טוב, רק מחמת שהימי-רע מסתירים עליהם, על-כן אין נראין כלל. אבל מי שזוכה לשבר את יצרו בשלמות, או שמקושר על כל פנים לצדיק כזה שזכה לכוף את יצרו בשלמות, על ידי זה זוכה שיוכל למצוא אותיות התורה המלובשים בכל הלשונות, שזה בחינת שמוצא הימי טוב המלובשים בתוך הימי-רע בעצמן.
ואז בודאי לא יחסר לו פרנסתו, כי יהיה נמשך לו שפע טובה וברכה על ידי אותיות התורה שמברר ובונה מכל דבר, כי התורה היא מקור הברכה והשפע. אך מי שאינו זוכה לזה, כי הימי רע מתגברין ומעלימין ממנו הטוב המלובש בהם, על-ידי-זה אינו יכול למצוא אותיות התורה המלובשים בהמשא-ומתן והעסקים שלו, ואזי יורד השפע בצמצום גדול, ועל ידי זה מוכרח לבוא לידי הלוואות.
כי כל הלוואה נמשכת על-ידי שיש ימי טוב וימי רע, כי רוב ההלוואות הן מחמת חסרון פרנסה, שאין לו עתה ומצפה שיהיה לו לאחר זמן, כי חושב שעתה הזמן אצלו בבחינת ימי רע, וכמורגל לשון זה בפי העולם לומר כך בכל פעם, ועל-כן הוא לווה מחברו עתה, שימתין לו עד שיעברו הימי רע ואז יוכל לסלק לו.
ועל-כן באמת כיון שבא לידי הלוואות, קשה לו מאד שיצא מהם, ועל פי רוב אינו מסלק בזמנו, כמו שאמרו רבותינו ז"ל: הלואי שיפרע בזמנו, הלואי ודאי, כי מאחר שאינו מאמין בשלמות, שגם בימי רע בעצמו יש טוב, איך ישיג הימי טוב? כי באמת הימי טוב וימי רע הם בכל יום בעצמו גם כן, רק כל אחד כפי מה שמתגבר על יצרו להגביר הטוב על הרע, כן נמשך עליו בחינת ימי-טוב, ולהפך להפך, חס ושלום.
והעיקר, שצריך להסתכל היטב ולהאמין שגם בהרע בעצמו, בחינת הימי רע, גם שם יש טוב, כי מלוא כל הארץ כבודו כנ"ל, ואז בודאי יוכל להשיג פרנסתו דבר יום ביומו, ולא יצטרך לבוא לידי הלוואות וחובות. אבל זה שנפל להלוואות על ידי זה שאינו יכול למצוא הימי טוב בתוך הימי רע, אז בודאי קשה לו לצאת מהחובות, כי הרע מתגבר בכל פעם ביותר, מאחר שאינו משתדל ומסתכל למצוא הטוב שבתוך הימי רע בעצמן, ועל ידי זה מתגבר הרע ביותר, ועל-כן באמת צריכין להיזהר מאד מלהיות בעל חוב.
בפרט מי שכבר חטא ופגם ולא כבש את יצרו, והגביר הרע על הטוב, ועתה רוצה לשוב אל השם יתברך; ועיקר התשובה הוא על ידי שמוצא הטוב שבתוך הרע בעצמו ומאמין בעצמו שעדיין יש בו טוב ויש לו תקווה לשוב, בבחינת "וביקשתם משם את ה' אלוקיך" משם דווקא, מכל המקומות שנידח שם בין העכו"ם.
על כן מי שרוצה להיות בעל תשובה, צריך בודאי להיזהר מלהיות בעל-חוב. ועל כן מכנה הכתוב כל רשעת הרשע בשם "לוה רשע" וכו', כי עיקר הרשעות נמשך מהתגברות הימי רע על ימי טוב, שמשם כל ההלוואות ועיכוב הפירעון. ועל-כן הזהיר הכתוב "אם כסף תלווה וכו', לא תהיה לו כנושה" וכו', כי צריכין לרחם על העני להוציאו מכלל בעל חוב.
עפ"י ליקוטי הלכות
