פרשת נח – חלק א'
פרשת נח היא אחת הפרשות העשירות ביותר באירועים בספר בראשית. היא מתארת את קץ העולם הישן במבול, ואת ייסודו של עולם חדש דרך נח ומשפחתו.
הנה סיכום מפורט של כל אירועי הפרשה:
- השחיתות וההכנה למבול
הפרשה נפתחת בהצגתו של נח כ"איש צדיק תמים היה בדורותיו". בניגוד אליו, שאר האנושות מתוארת כמי שהשחיתה את דרכה, והארץ מלאה בחמס (גזל ואלימות).
- ההחלטה האלוהית: אלוהים רואה את השחיתות ומחליט למחות את האדם ואת כל החי מעל פני האדמה באמצעות מבול (שיטפון עולמי).
- הציווי לנח: בשל צדיקותו של נח, אלוהים בוחר בו להמשיך את האנושות. הוא מצווה על נח לבנות תיבת ענק ("תיבת נח") מעצי גופר, עם מידות מדויקות, קומות ("תחתים, שניים ושלישיים"), וצוהר. התיבה נועדה להציל את נח ואת משפחתו.
- הצלת בעלי החיים: אלוהים מצווה על נח להכניס לתיבה את משפחתו (אשתו, שלושת בניו – שם, חם ויפת – ונשותיהם) וכן זוגות מכל מיני בעלי החיים ("שניים שניים מכל בשר"), ובפירוט נוסף, שבעה זוגות מהבהמות והעופות הטהורים (הכשרים) וזוג אחד מאלו שאינם טהורים. כמו כן, עליו לאסוף מזון לכל יושבי התיבה.
- המבול הגדול
נח, שהיה בן 600 שנה, מסיים את בניית התיבה וממלא אחר כל ציוויי ה'.
- תחילת המבול: שבעה ימים לאחר שנח וכל אשר עמו נכנסו לתיבה, המבול מתחיל. התורה מתארת זאת כהתפרצות כפולה: "נבקעו כל מעיינות תהום רבה וארובות השמיים נפתחו".
- משך המבול: הגשם יורד במשך 40 יום ו-40 לילה.
- השמדה מוחלטת: המים גוברים ומכסים את כל ההרים הגבוהים. כל יצור חי שאינו בתיבה ("כל בשר הרומש על הארץ, בעוף ובבהמה ובחיה… וכל האדם") נמחה וגווע.
- התיבה הצפה: רק נח ומי (ומה) שהיה עמו בתיבה שורדים. המים ממשיכים לגבור על הארץ במשך 150 ימים.
- היציאה מהתיבה והברית החדשה
- רגיעת המים: אלוהים "זוכר" את נח ומעביר רוח על הארץ. המעיינות והארובות נסגרים, והמים מתחילים לרדת בהדרגה.
- הרי אררט: התיבה נחה על הרי אררט.
- מבחן הציפורים: לאחר תקופה ארוכה, נח רוצה לבדוק אם פני האדמה התייבשו.
- העורב: הוא שולח תחילה את העורב, שיוצא "יצוא ושוב" (הולך וחוזר) עד שהמים מתייבשים, אך אינו מביא בשורה.
- היונה (פעם ראשונה): הוא שולח את היונה, אך היא אינה מוצאת מקום לנוח וחוזרת לתיבה.
- היונה (פעם שנייה): כעבור שבעה ימים, הוא שולח אותה שוב. בערב היא חוזרת כשבפיה "עלה זית טרף". זהו הסימן לכך שהמים קלו והצמחייה החלה להתחדש.
- היונה (פעם שלישית): כעבור שבעה ימים נוספים, הוא שולח אותה והיא אינה חוזרת עוד.
- היציאה מהתיבה: נח מסיר את מכסה התיבה ורואה שהאדמה יבשה. אלוהים מצווה עליו לצאת מהתיבה עם משפחתו ועם כל בעלי החיים, כדי ש"ישרצו בארץ ופרו ורבו".
- הקרבן: הדבר הראשון שנח עושה ביציאתו הוא לבנות מזבח ולהקריב קורבנות עולה מן הבהמות והעופות הטהורים.
- ההבטחה האלוהית: אלוהים מריח את "ריח הניחוח" ומבטיח בליבו שלעולם לא יקלל עוד את האדמה בגלל האדם ("כי יצר לב האדם רע מנעוריו") ולא יכה שוב את כל החי במבול.
