פרשת ראה
'הר הברכה', זכה הר הגריזים לכינוי, מחמת ציווי ה' שבכניסת ישראל לארץ, מיד יעמדו כל העם חציים על הר גריזים והנותרים על הר עיבל – הר הקללה, והכוהנים שיעדו בתווך עם הפנים להר הגריזים יברכו את ישראל וכשיהפכו את פניהם להר עיבל יאמרו את הקללה, וכל העם יענו אמן על כל דיבור מדיברתם..
המקום אשר יבחר ה'
עם הכניסה לארץ על היהודים להשמיד את הפסלים, המזבחות והמצבות ששימשו את המקומיים לעבודת אלילים. לאחר שיבחר האלוקים במשכן קבע, יש לעבוד אותו רק במקום זה ולשם יש להביא את הקורבנות.
ציווי מיוחד היה בביאתם לארץ, שכאשר שוחטים בהמה ואוכלים את בשרה, אסור לאכול ממנה אלא אם כן כקורבנות המובאים לפני האלוקים, יש להזות מן הדם על המזבח..
עבודת אלילים
אל לכם לסור אחרי האלילים אותם עובדים הכנענים יושבי הארץ, מזהיר משה את העם.
ויש להיזהר ביותר בהלכות דלהלן:
- 1. אסור לשמוע בקול נביא שציווה לעבוד אלילים גם אם הוא חולל נס, כי זהו ניסיון מאת האלוקים ובנוסף יש להרוג את הנביא שקר ואין לירוא ממנו או לחוס עליו.
- 2. יש להרוג אדם שמסית אחרים לעבוד עבודה זרה. ואסור לאהוב את המסית או לכסות על פשעיו.
- 3. כאשר עיר שלימה נכשלה בעבודה זרה, היא נחשבת ל"עיר הנידחת". יש להרוג את כל תושבי העיר ולשרוף את כל רכושה ואסור ליהנות ממנו.
- 4. עובדי האלילים היו נוהגים לשרוט את עצמם כשהיו מתאבלים על מת וכן לגלח את כל ראשם, וליהודים אסור לנהוג כן חלילה.
הבעלי חיים המותרים והאסורים
משה מפרט את החיות והבהמות המותרות באכילה.
את סימני הבהמות הכשרות: העלאת גרה והפרסת פרסה.
סימני הדגים הכשרים: סנפיר וקשקשת..
בנוסף הוא מפרט את הציפורים הלא כשרות האסורות באכילה.
מצוות התלויות בארץ
עם הכניסה לארץ המובטחת יהיה על היהודים לשמור על מצוות שונות שקשורות בארץ ובעבודת האדמה.
מעשר שני, לאחר שמפרישים מן היבול חלק לכוהנים וללויים, יש להפריש חלק נוסף המכונה מעשר שני. מעשר זה מותר באכילה גם לאלו שאינם לויים או כוהנים, אך עליהם לעלות לירושלים ולאכלו שם בטהרה. לחילופין, ניתן להמיר את המעשר בסכום כסף, להעלות את הכסף לירושלים ולרכוש שם תמורתו כל מזון שיחפצו.
אם המעשרות המיועדים ללויים ולעניים לא חולקו כיאות, יש לבער אותם מן הבית מדי שלוש שנים.
