פרשת תולדות

פרשת תולדות (בראשית פרק כ"ה–כ"ח) מציגה את דור ההמשך לאברהם ושרה, ומתמקדת במיוחד ביצחק ורבקה ובשני בניהם – עשיו ויעקב. זו פרשה של מאבקי ירושה, זהות ויעוד, לצד הבטחות הקב"ה לאבות.

לידת עשיו ויעקב – ההיריון הקשה והנבואה

רבקה, עקרה בתחילה, מתעברת לאחר תפילת יצחק. ההיריון קשה מאוד – "וַיִּתְרֹצְצוּ הַבָּנִים בְּקִרְבָּהּ". רבקה פונה “לדרוש את ה'”, והיא מקבלת נבואה מרכזית לעתיד ההיסטוריה:

“שני גויים בבטנך… ורב יעבוד צעיר.”

בלידה:

• הראשון – עשיו, אדמוני, איש שעיר.
• השני – יעקב, אוחז בעקב עשיו – רמז מוקדם למתח העתידי ביניהם.

דפוסי חיים מנוגדים – עשיו איש שדה, יעקב איש תם

הבנים גדלים ומתפתחת הבחנה ברורה:

• עשיו: “איש שדה”, ציד, חוץ, פעולה, איש אדמה.
• יעקב: “איש תם יושב אוהלים”, לימוד, רוח, התבוננות.

העדפת ההורים מחדדת את הפער:
יצחק אוהב את עשיו "כִּי צַיִד בְּפִיו"; רבקה אוהבת את יעקב.

מכירת הבכורה – תמרור ההכרעה הראשון

עשיו שב מן השדה עייף ורעב. יעקב מציע לו נזיד עדשים בתמורה לבכורה.
עשיו מזלזל בבכורה הרוחנית ואומר:
“הִנֵּה אָנֹכִי הוֹלֵךְ לָמוּת, וְלָמָּה לִי זֶה בְּכֹרָה?”

עשיו נשבע ומוכר. התורה מדגישה:

“וַיִּבֶז עֵשָׂו אֶת הַבְּכֹרָה.”

מבחינת התורה זהו רגע של הכרעה ערכית.

רעב בארץ – החזרה על מבחני האבות

בארץ כנען פורץ רעב, ורצף עלילות יצחק מקביל במוצהר לסיפורי אברהם:

• ה' מצווה לא לרדת למצרים.
• הבטחת הברית מוענקת מחדש: זרע רב, ברכה, הארץ כולה.
• בפרק בגרר, יצחק מציג את רבקה כאחותו – פחד מפגיעה בגלל יופייה. אבימלך מגלה ומגן עליהם.

יצחק משגשג בגורר: זורע וקוצר פי מאה. הברכה בולטת.

מאבקי הבארות – עימותים על מרחב המחיה

הרועים הפלשתים מקנאים וסתומים את בארות אברהם. רועי גרר מתעמתים עם יצחק על בארות חדשות והוא קורא להן:

• עשק – מריבה.
• שטנה – איבה.
• לבסוף רחובות – “עַתָּה הִרְחִיב ה' לָנוּ”.

לאחר מכן יצחק עולה לבאר שבע, וה' שוב נגלה אליו ומצווה על יציבות וביטחון בברית. אבימלך מגיע לכרות ברית – להכיר בברכת ה' על יצחק.

נישואי עשיו – פגיעה ברוח המשפחה

עשיו נושא נשים חתיות – “וַתִּהְיֶיןָ מוֹרַת רוּחַ לְיִצְחָק וּלְרִבְקָה.”
רמז להבדל עומקים בין דרכו לדרכם של האבות.

גניבת/קבלת הברכה – שיא המתח

יצחק מזדקן, חושש מיום מותו ומבקש לברך את עשיו. רבקה שומעת ומגיבה לאור הנבואה שניתנה לה עוד בהריון.

תוכנית רבקה:

• יעקב יתחפש לעשיו.
• ילבש עורות גדיים כדי לדמות לשערות עשיו.
• יביא אוכל מהיר לאביו.

יעקב מתלבט אך רבקה לוקחת אחריות.

פני יצחק אל יעקב:

יצחק חושד ("הֲקֹל קוֹל יַעֲקֹב וְהַיָּדַיִם יְדֵי עֵשָׂו"), אך לבסוף מעניק את ברכת הבכורה – שפע, הנהגה, עליונות לאומית.

עשיו מגיע מאוחר מדי, זועק “צְעָקָה גְדֹלָה וּמָרָה”.
הוא מקבל ברכה משנית – חיים קשים, חרב, ובעתיד יפרוק עול כשיעמוד בצדקתו.

עשיו זועם ומקבל החלטה להרוג את יעקב לאחר מות יצחק.

בריחת יעקב לחרן – תחילת ההיפרדות ההיסטורית

רבקה מזהירה את יעקב ומורה לו לברוח ללבן בחרן.
יצחק כעת מברך את יעקב בגלוי:

עיקר הברכה:

• פרייה ורבייה.
• ירושת ארץ כנען.
• המשכיות ברכת אברהם.

עשיו, כדי לרַצות את הוריו, מוסיף אשה מבית ישמעאל – מהלך מאוחר שאינו משנה את המהות שכבר נקבעה.