פרשת תרומה
בוני המשכן – בצלאל בן אורי ואהליאב בן אחיסמך.
בצלאל בן אורי – הגיע ממשפחה מכובדת, הוא גם זכה לתפקידו בשל מעשיהם הטובים של סביו ואביה.
הסבתא רבה שלו הייתה מרים הנביאה, בתקופה בה נגזר על עם ישראל במצרים להשליך את התינוקות הזכרים אל היאור, הייתה מרים אחת מהמילדות שסיכנו את חייהן וסייעו ליילד ולהסתיר את התינוקות חסרי הישע. כשכר על מסירות נפשה, נולד לה נין חכם שהתמנה לנהל את בניית המשכן.
סביו של בצלאל היה חור, כשהוא ניסה לעצור את עם ישראל מבניית עגל הזהב ההמון הנזעם תקף והרג אותו. כשכר על כך, זכה חור שמכל האמנים הרבים שהתעסקו בבניית המשכן וביצירת כליו, שם נכדו בצלאל מוזכר שוב ושוב.
מסופר במדרש "בשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא למשה: לך אמור לו לבצלאל עשה לי משכן, ארון וכלים, הלך משה והפך [את הסדר] ואמר לו עשה ארון, כלים ומשכן. אמר לו [בצלאל]: משה רבנו! מנהגו של עולם אדם בונה בית, ואחר כך מכניס לתוכו כלים. אתה אומר עשה לי ארון, וכלים ומשכן. כלים שאני עושה, להיכן אכניסם? שמא כך אמר לך הקדוש ברוך הוא: עשה משכן, ארון וכלים?
"אמר לו [משה]: שמא בצל-אל [בצילו של האלוקים] היית וידעת?" כי אכן כך הצטוויתי מפי בורא העולם.
אירוע דומה מעט התרחש כאשר משה הצטווה ליצור את מנורת הזהב.
"[כ]שאמר לו הקדוש ברוך הוא למעשה 'ועשית מנורת זהב טהור', אמר לו: 'כיצד נעשה אותה?' אמר לו [ה']: 'מקשה תיעשה המנורה.' ואף על פי כן, נתקשה משה, וירד ושכח מעשיה [כיצד להכינה]. עלה ואמר: 'רבוני! כיצד נעשה אותה?' אמר לו: מקשה תיעשה המנורה, ואף על פי כן נתקשה משה, וירד ושכח.
"עלה [שוב] ואמר: 'רבוני! שכחתי אותה.' הראה לו למשה ועוד נתקשה בה. אמר לו: 'וראה – ועשה', עד שנטל משה מנורה של אש והראה לו עשייתה ואף על פי כן נתקשה על משה.
אמר לו הקדוש ברוך הוא: 'לך אצל בצלאל והוא יעשה אותה.' ו[אכן] אמר [משה] לבצלאל [ו]מיד עשאה. התחיל תמה ואמר: 'אני כמה פעמים הראה לי הקדוש ברוך הוא ונתקשיתי לעשותה; ואתה שלא ראית עשית מדעתך? בצלאל, בצל אל היית עומד כשהראה לי הקדוש ברוך הוא עשייתה".
אהליאב בן אחיסמך – על אהליאב בן אחיסמך לא מופיעים פרטים רבים במדרשים. אנו יודעים כי הוא היה שייך לשבט דן, וכי בדברים מסויימים היו כשרונותיו זהים לאלו של בצלאל ולפיכך שמו הוזכר במפורש בפסוק, בשונה ממאות האמנים והאמניות שעסקו בעבודת המשכן ולא זכו לאיזכור בתורה.
שנים רבות לאחר שאהליאב היה מעורב בהכנת המשכן, נאמר כי אנשים משבט דן זכו להיות מעורבים בבניית בית המקדש. התלמוד מוכיח מכך שבט דן שימר את מורשת האמנות במשך דורות רבים.
