שבת הגדול
השבת שלפני פסח מכונה 'שבת הגדול', בשבת יש ישנם מספר מנהגים שנובעים מפועל יוצא של ההיסטוריה.
מקור 'שבת הגדול'
ראשית, מראשית גאולתנו – גאולת מצרים, שבת שלפני פסח חלה בעשרה בניסן, ואז נצטוו ישראל לרכוש קרבן פסח כמה ימים לפני החג, לשמרו בבית לקראת ההקרבה בחג.
המצרים ראו את הקניה ההמונית של בני ישראל, ובררו מדוע צריכים כל ישראל כבשים צעירים, כל ישראל קונים, מה קרה?
"בורא עולם הולך להרוג את כל הבכורים, ולאחר מכן נצא כל ישראל ממצרים, ונקריב קרבן פסח לאלוהינו".
הבכורים בשמעם זאת, ניסו להפעיל לחץ על כלל אוכלוסיית מצרים לשחרר את ישראל. המצרים סרבו.
כתוצאה מהסירוב לגרש, וכפחד מהסכנה שקרבה ובאה אליהם, יצאו הבכורים למלחמה במצריים. בן קם באביו, איש את רעהו יהרוגו וכל הארץ מלאה דם. אירוע זה הונצח בפסוק "מכה מצרים בבכוריהם".
מלחמת הבכורים, שבה נהרגו שישים ריבוא מתושבי מצרים, ארעה ביום שבת י' בניסן.
נשאלת השאלה, מדוע לא נקבע זכר לכך ב-י' ניסן, למה דווקא על יום השבת?
מכיוון שמרים הנביאה נפטרה ב-י' בניסן, לא קבעו ביום זה זכר לאירוע זה, אלא קבעו לפי היום, יום 'שבת הגדול'.
מנהגים
המנהג הרווח הוא, שרב העדה דורש בדיני פסח, בהלכה ואגדה, ומקיף את כלל הלכות פסח.
כתוצאה מהגלויות ורדיפת הגויים, שאסרו על יהודים ללמוד ובייחוד אסרו על לימוד הלכות פסח בשבת זו, כתבו גדולי הדורות פיוטים שבהם כתוב ורמוז כלל הלכות פסח, ובמסווה פיוט ושירה העביר הרב את ההלכות לשומעיו.
ויש הנוהגים אף בימינו אנו לקרוא פיוטים אלו, בשבת הגדול.
יש הנוהגים לקרוא את הגדת הפסח בשבת זו.
ברסלב – שבת הגדול
אומר רבינו הקדוש "הפיכת השלחן בשבת הגדול מרמז כי עדין לא יצא הדבור מהגלות, עד פסח שאז יצא הדבור מהגלות, בחינת פה סח כידוע (שער הכונות, דף פב.) שזה עקר בחינת יציאת מצרים שיצא הדבור מהגלות. והשולחן הוא בחינת הדיבור, בחינת "וידבר אלי זה השלחן אשר לפני ה'" (יחזקאל מא, כב), וידבר אלי דיקא. כי עקר הפרנסה והאכילה שהוא בחינת שלחן הוא משם מבחינת דבור בחינת "כי על כל מוצא פי ה' יחיה האדם" (דברים ח, ג).
וכשאין הדבור בגלות אז השלחן שהוא בחינת דבור בבחינת פנים בבחינת וידבר אלי זה השלחן אשר לפני ה' דיקא בחינת פנים. ועל כן בשבת הגדול שאז הוא קדם יציאת מצרים אזי הוא בחינת הפיכת השולחן שמרמזין שהדבור היה בגלות מצרים עד שזכינו ליציאת מצרים בפסח ואז יצא הדבור מן הגלות בחינת פה סח כנזכר לעיל:
