שבת פרה

השבת השלישית מהארבע פרשיות נקראת "שבת פרה", וזמנה הוא שבת אחת או שניים לפני ראש חודש ניסן, ובה קוראים את פרשת פרה שהיא חלק מפרשת חוקת בחומש שמות.

תוכן הפרשה

הפרשה מדברת על מעשה הפרה האדומה, שהיו שוחטים אותה ושורפים את כולה באש, ואת אפרה היו מערבים במים ומזים ממנו על כל הטמאי מתים.

כל אדם שנגע במת או שהה במחיצתו נהפך להיות "טמא מת", ואסור עליו להיכנס למקדש, והדרך להיטהר מטומאת מת, שהיה סופר שבעה ימים שבהם נשמר מטומאת מת, וביום השלישי והשביעי לספירתו היו מזים עליו מאפר הפרה אדומה.

יש מחלוקת במשנה (פרה פרק ג', משנה ה'), כמה פרות אדומות היו מאז ומעולם, הראשונה לפי כולם הייתה הפרה שנשרפה בימי משה רבינו על ידי אלעזר הכהן בנו של אהרן הכהן.

הפרה השנייה הייתה לפי כולם הפרה שנשרפה בימי עזרא הסופר, ונחלקו כמה היה מעזרא ואילך, שר' מאיר אומר שהיה חמשה מעזרא ואילך, וחכמים אומרים שבעה מעזרא ואילך.

והרמב"ם (הלכות פרה אדומה פרק ג', הלכה ד') נוקט כדעה שהיו תשעה פרות מאז ומעולם, אחת של משה, שניה של עזרא, ועוד שבעה מעזרא ואילך, ומסיים הרמב"ם ואומר "שאת העשירית יעשה משיח צדקנו במהרה יתגלה".

טעם זמן קריאתה

והסיבה שנקראת פרשת פרה לפני חודש ניסן, מחמת שכשבני ישראל בזמן משה בנו את המשכן, תאריך הקמתו היה בראש חודש ניסן, אך בני ישראל היו כולם טמאי מתים ולא יכלו להיכנס למשכן.

ועל מנת שיוכלו להיכנס למשכן, היו צריכים לשחוט ולעשות את הפרה האדומה הראשונה בשביל מלטהר את בני ישראל מהטומאה למתים, ואז כשבוע שבועיים לפני ראש חודש ניסן נשחטה הפרה הראשונה (וזו הפרה שנשחטה בימי משה רבינו), וכך טיהרו את עם ישראל מטומאתם, ויכלו כולם לשמוח ולשוש בבניין המשכן.

ובזמנינו

והיום בזמנינו קוראים את פרשת פרה באותו זמן, על מנת לבקש ולהתחנן לפני בורא עולם שיבנה את בית מקדשינו, ונעשה אז בשמחה את הפרה האדומה, על מנת שנטהר ונוכל להיכנס לבית המקדש.