פרשת פנחס – ברסלב
בדבר מעלת פנחס וגנותו של בלעם
"בקנאו את קנאתי"
פינחס זכה לכהונה על ידי שקינא על מעשה זמרי שפגם בברית, ופינחס קינא על זה והמשיך בחינת תיקון הברית, ועל ידי זה זכה לכהונה שהוא בחינת אהבה הקדושה השורה אצל הנקודה שהוא ברית שלום, כמו שכתוב הנני נותן לו את בריתי שלום וכו'.
וכל מעשה פינחס היה תיקון להכניע ולבטל קליפת בלעם מן העולם שהוא פגם הברית כמו שכתוב (להלן לא)" הן הנה היו בדבר בלעם".
כי בלעם היה פגום ומשוקץ ומתועב בתאווה הזאת מאד כמו שאמרו רבותינו ז"ל (סנהדרין ק"ו) ונמשך כל ימיו אחר תאווה הזאת ולא רצה להשתדל לבטל תאות לבו על ידי דיבורים קדושים שהם בחינת שלש הנקודות.
וצריכים לדבר דיבורים קדושים בינו לבין קונו ולדבר עם חבירו ביראת שמים ולדבר עם הצדיק וכו', ואז יכול אפילו הגרוע שבגרועים לצאת מעמקות נפילתו ולעלות ולהתקרב להשם יתברך.
ובלעם הרשע ותלמידיו אינם חפצים בזה. ולא די שנמשכין אחר תאות המשגל כל כך, אף גם אינם משתדלים לדבר דיבורים קדושים בשלש בחינות הנ"ל.
ולא די להם בזה, אף גם הם עושים מהיפך אל היפך שמטמאים דיבור פיהם מאד על ידי דיבורים רעים של ליצנות ורכילות ולשון הרע ודברים בטלים וניבול פה, ובפרט על ידי ליצנות ולשון הרע שמדברים על הצדיקי האמת ואנשיהם הכשרים ועל ידי זה בודאי הם מתרחקים משלש נקודות הנ"ל, ועל כן באמת הם משוקעים בכל פעם יותר בתאוותיהם הרעות.
ולא די מה שמזיקים להם בעצמם, אף גם על ידי פיהם הרע ח"ו הם רוצים להזיק לכל ישראל. כי כמו שהצדיקים והכשרים מאירים הנקודות טובות בישראל על ידי דיבורים הכשרים והטובים, כמו כן להיפך, על ידי דיבורים רעים של בחינת בלעם וסיעתו מרחיקים מאד מהנקודה.
