ווארט לפרשת שופטים
קדושת שבעת קני המנורה
פרשתנו פותחת במצות: "שופטים ושוטרים תיתן לך בכל שעריך אשר ה' אלקיך נותן לך" (דברים טז, יח). פירושה הפשוט של מצוה זו הוא שיש להעמיד שופטים ושוטרים בכל עיר ועיר שישפטו בין איש לרעהו משפט צדק, ויפסקו את הדין על פי דיני תורתנו הקדושה.
אך מלבד פירושה הפשוט של המצוה, היא גם רומזת שצריך כל אדם להיות שופט ושוטר על עצמו, ולהשגיח היטב על שבעת השערים (פתחים) שנתן לו הקב"ה בראשו, שהם: שתי עיניו ושתי אוזניו ושתי נחיריו ופיו, שלא יתאפשר להכניס דרכם לתוך תודעתו שום דבר שאינו כרצון הקב"ה. וזהו "שופטים ושוטרים תיתן לך בכל שעריך", כלומר שתעשה את עצמך שופט ושוטר על כל השערים שבראשך, לבל יכנס דרכם לתוך תודעתך דבר זר שאינו כרצון ה'.
וביאור הדבר בפרטות: כי צריך כל אדם להשגיח היטב על זוג עיניו שלא תהיינה פקוחות להסתכל בדברים שאינם צנועים ובמראות אסורות ח"ו וכיו"ב, אלא יסתכלו רק בדברי קדושה, כגון באותיותיה הקדושות של התורה, וכן בפניו של רבו כיו"ב.
וכשיקדש האדם את עיניו כראוי, יזכה שיאירו עיניו בתורה הקדושה, ויבין את העומק הנפלא שבה, וכן יזכה לקבל פני שכינה, כמאמר חז"ל (דרך ארץ רבה סוף פ"א) ש"כל הרואה דבר ערוה ואינו זן את עיניו ממנו, זוכה ומקבל פני השכינה, שנאמר: "ועוצם עיניו מראות ברע" (ישעיה לג, טו), וכתוב אחרי כן "מלך ביופיו תחזינה עיניך" (פס' יז).
