פרשת קדושים
- שם הפרשה: "קדושים" – מתוך הפסוק הפותח:
"דַּבֵּר אֶל כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם קְדֹשִׁים תִּהְיוּ כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי ה' אֱ-לֹהֵיכֶם." - זו אחת הפרשות היחידות שנאמרות "אל כל עדת בני ישראל" – כלומר, לכולם יחד, כי היא כוללת יסודות מוסריים שכל יהודי נדרש להפנים.
️ נושאים עיקריים בפרשה:
- הקריאה לקדושה
- עם ישראל מצוּוה להיות קדוש – להידמות לה' בדרכיו.
- הקדושה איננה רק בפרישות – אלא בהתנהלות יומיומית מוסרית, חברתית, דתית ואנושית.
- בין אדם לא-לוהים – מצוות דתיות:
- כיבוד אב ואם.
- שמירת שבת.
- איסור עבודה זרה: לא לפנות לאלים אחרים ולא לעשות פסלים.
- השארת לקט ופאה בשדה – למען העניים והגר.
- בין אדם לחברו – מוסר חברתי עמוק:
- לא תגנובו, לא תכחשו, לא תשקרו.
- לא תעשוק את רעך, לא תלין שכר שכיר.
- לא תקלל חרש ולפני עיוור לא תיתן מכשול – דגש על רגישות כלפי חלשים.
- בצדק תשפוט עמיתך – לא להפלות במשפט.
- לא תלך רכיל – איסור לשון הרע.
- לא תעמוד על דם רעך – חובה לעזור למי שנמצא בסכנה.
- לא תשנא את אחיך בלבבך – החובה להוכיח באופן בונה, ולא לשמור שנאה.
- לא תיקום ולא תיטור – יסודות של סליחה ופיוס.
- ואהבת לרעך כמוך – אני ה' – פסגת המוסר היהודי.
- איסורים מוסריים וחברתיים נוספים:
- איסורי כלאיים: בשדה, בלבוש, בבעלי חיים.
- דיני ערלה – לא לאכול פרי של עץ בשלוש שנותיו הראשונות.
- דיני כשפים, ניחוש ועבודה זרה.
- שמירה על זקן, והימנעות מכתובות/שריטות גוף – מנהגים פגאניים שנאסרו.
- כבוד לזקנים: "מִפְּנֵי שֵׂיבָה תָּקוּם וְהָדַרְתָּ פְּנֵי זָקֵן".
- אהבת הגר – להזכיר לעם ישראל שגם הם היו גרים במצרים.
- צדק במידות ובמסחר:
- איסור שימוש באבני משקל ומאזניים מזויפות.
- דרישה ליושר כלכלי ועסקי – כאקט של קדושה.
