סיפור לפרשת בהר

"אל תקח מאתו נשך ותרבית"

אחד מראשי הקהילה של פרעשבורג שהיה ידוע כגביר וסוחר גדול איתרע מזלו והחל לרדת מטה מטה ועמד לפני פשיטת רגל. בצר לו ניגש לחתם סופר שיתן לו עצה ותושיה, החתם סופר לאחר ששמע את מצבו הלך ונתן לו את כל כספו בסך מאה זהובים ונתן לו בתור הלוואה ואמר לו שיסע ללייפציג וה' יהיה בעזרו.

וכך הוה שנסע ללייפציג והצליח מאוד, כשחזר חשב לעצמו שמן הראוי היה שיקנה איזה מתנה לחתם סופר לאות הכרת הטוב אשר גמל עמו.

ולפי שהחתם סופר היה מבין ביהלומים קנה לו טבעת זהב משובצת באבן יקרה, וכשהגיע לפרעשבורג נכנס מיד אל הרב ואמר, רבי, ברכתך נתקיימה הרי לפניך את מאה הזהובים על פרעון החוב.

וזו מתנה קטנה על החסד הגדול שעשית עמדי, נטל החתם סופר את הטבעת והפליא מאוד את היופי שבו ואמר מתוך התפעלות "מימי לא ראיתי אבן טובה ויפה כזה.

האיש היה מלא שמחה שאכן הביא את המתנה הנכונה, והחתם סופר מהפך ומהפך באבן ואינו חדל מלהתפעל, "אבן יקרה זכה כמים ללא שמץ ודופי", ובאמרו זאת החזיר לו את האבן.

אמר לו החתם סופר אמנם שזה מאוד יפה אבל מכיון שהלויתי לך אסור עלי לקבלה משום ריבית.

לאחר שיצא משם הרהיב עוז אחד מתלמידיו של החתם סופר ושאל, יסלח לי רבי, אם לא היה בדעתו לקבל את המתנה מפני מה שמח כל כך והרבה בשבח הטבעת בהתפעלות ובשמחה רבה.

השיב לו החתם סופר, שמחתי על שבאה לידי לקיים מצוה גדולה כל כך שלא לקחת ריבית שכן מתי מזדמן לידי רב בישראל לקיים מצוה שכזאת, ולכן עכשיו שבאה לידי בדרך לא צפויה מצוה זו וקיימתיה, היתה גדולה השמחה אצלי.