חינוך ילדים ליחס נכון לכסף ורכוש

שאלה 1: מדוע חשוב לחנך ילדים לכך שכסף נקנה בעמל?

תשובה: חשוב לחנך ילדים שכסף אינו מגיע בקלות, אלא נקנה בעמל ובעבודה. אם ילדים יחשבו שכסף זמין תמיד ובקלות, גישתם לכסף ולרכוש תהיה מזולזלת. גישה זו עלולה להוביל ל"קלקולים" רבים, כגון חוסר הבנה של משמעות בעלות על רכוש, מה שעלול לגרום להם לקחת דברים של אחרים (כמו ספרים מבית המדרש, ילקוטים, תפוחים או עפרונות) מבלי לתת דעתם לכך שיש להם בעלים.

שאלה 2: כיצד ניתן לחנך את הילדים שמאחורי נכסים וממון ישנם בעלים?

תשובה: יש להקפיד שהילד "ירוויח" כל מה שהוא מקבל, במיוחד כשמדובר בבקשות שאינן צרכים בסיסיים (כמו מחברות או כלי כתיבה). כאשר הילד מבקש חולצה חדשה או נעליים חדשות (כשיש לו כבר), אין להיענות בקלות לבקשתו. במקום זאת, יש לדרוש ממנו לטרוח ולעבוד על מנת למלא את בקשתו.

שאלה 3: איך בדיוק מקשרים את הנתינה למאמץ מצד הילד?

תשובה: אפשר לקשר את הנתינה למעשה טוב מהעבר או למאמץ עתידי. לדוגמה, אם הילד מבקש חולצה, ניתן להסכים לבקשתו אך להציע לו "מבצע" שבו יוכל להרוויח את הכסף עבורה. המבצע יכול לכלול משימות כמו אמירת "תיקון הכללי" כל יום, לימוד פרקי תהילים, תוספת זמן לימוד, או כל מעשה טוב אחר. בדרך זו, הילד מבין שרכוש נקנה בעבודה, ובנוסף זוכים במעשים הטובים שעשה.

שאלה 4: מה לעשות אם יש צורך ממשי ברכישה, כמו נעליים קרועות?

תשובה: גם במקרים שבהם יש צורך אמיתי ברכישה, כמו נעליים קרועות, אין למהר ולהסכים מיד. לדוגמה, ניתן לומר לו: "באמת הנעל קרועה, אני אחשוב על כך, בעוד יומיים נטפל בזה". המטרה אינה לדחות את הילד סתם, אלא להימנע מפתרון מיידי ובכך לבנות את נפשו וללמדו סבלנות והערכה.

שאלה 5: האם עדיף לתקן בגדים ונעליים במקום לקנות חדשים?

תשובה: כן, עדיף להרגיל את הילד לתקן בגדים ולטלאי נעליים גם אם התיקון עולה יותר מקניית חדש. חולצה קרועה עם טלאי או נעל קרועה לא ישפיעו לרעה על הילד, ועדיף לשלוח אותו לסנדלר מאשר לקנות לו נעל חדשה. כלל זה נכון גם במשפחות בעלות אמצעים, שכן המטרה היא להקנות לילד ערכים של שימוש חוזר והערכה לרכוש.