חיזוק נפלא לחודש אלול

אמר לי אדם, תלמיד ישיבת ראדין בעבר: אומר לך מה היה ה"חפץ חיים" זצ"ל דורש כל שנה בתחילת חודש אלול, שלוש דקות דרש…

אקדים ואומר, שבפולין ורוסיה לא גדלו אתרוגים. היו מייבאים אותם מארצות החמות, בקשיים רבים ובתנאים גרועים, רבים נפסלו בדרך ומחיר הנותרים הרקיע שחקים. אתרוג נמכר בין חמישה לחמישים רובלים. הון עתק. בין אלפי לרבבות שקלים. העשירים בלבד רכשוהו.

והקהילות קנו עבור הצבור מקופת הקהל. ואמר ה"חפץ חיים" –

אנו בחודש אלול, והחגים מתקרבים. כל אחד חושב לעצמו: אח, לו הייתי עשיר ! כי אז, מה? אזי הייתי רוכש אתרוג לעצמי ! אתרוג ולולב, ארבעה מינים. ואילו עשיר מופלג הייתי, הייתי רוכש אתרוג בחמישים רובלים, המצוה שוה כל הון.

מדוע? כדי לקיים מצוה מן המובחר, הדר שבהדר, פעם אחת. ביום הראשון, מצות נטילת לולב מדאוריתא. בשאר הימים מדרבנן. זכר למקדש. ומלה אחת של תלמוד תורה, שכרה עצום ורב מהאתרוג המהודר ביותר, ומכל ארבעה המינים, ושופר ומצה. מכל התרי"ג גם יחד…

ובדקה אחת אפשר לומר מאתים מילים

אלף, בחמש דקות. כתרי"ג אלפי מצוות

ומאחרים לסדר בחמש דקות ?!

וסיים האיש: ס'האט זאך גיטרייסלט. זה הרעיש את הלבבות !