פרשת ניצבים

חידוש הברית

הפרשה נפתחת בכינוס של כל עם ישראל – "אַתֶּם נִצָּבִים הַיּוֹם כֻּלְּכֶם לִפְנֵי ה' אֱלֹקיכֶם". כינוס זה כולל את כל שכבות העם: מנהיגים, זקנים, שוטרים, נשים, ילדים ואפילו הגרים.

משה מכנס אותם כדי לכרות ברית מחודשת, ברית שמחייבת לא רק את הדור הנוכחי אלא גם את הדורות הבאים, כולל את אלו שאינם נוכחים פיזית במעמד. מטרת הברית היא להבטיח את נאמנות העם לאל ולשמור עליהם מפני פיתויי עבודת האלילים של העמים הסובבים אותם.

עונש ותשובה

הפרשה מזהירה כי הפרת הברית תוביל לעונשים קשים. אם עם ישראל יעבוד עבודה זרה, הארץ תסבול מחורבן, והעם יגלה ממנה. במקרה כזה, כל העמים יתמהו על חורבן הארץ ויבינו כי הוא תוצאה של הפרת הברית עם האל.

למרות העונשים הצפויים, משה רבינו מדגיש את כוחה של התשובה. גם אם העם יחטא, יתפזר בין הארצות, ויסבול מצרות – אם יחזור בתשובה שלמה, האל ירחם עליו, יקבץ אותם מכל מקום שהם, ויחזיר אותם לארץ ישראל.

הבחירה החופשית

אחד המסרים המרכזיים בפרשה הוא הרעיון שהתורה אינה דבר רחוק או קשה להשגה. משה מציין במפורש: "כִּי הַמִּצְוָה הַזֹּאת אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם, לֹא נִפְלֵאת הִיא מִמְּךָ וְלֹא רְחֹקָה הִוא". התורה אינה בשמיים ואינה מעבר לים, אלא "קָרוֹב אֵלֶיךָ הַדָּבָר מְאֹד, בְּפִיךָ וּבִלְבָבְךָ לַעֲשֹׂתוֹ".

הדבר מדגיש את העובדה כי האדם יכול וצריך לבחור בין דרך הטוב לדרך הרע. משה מציב בפני העם את הבחירה באופן ברור: "רְאֵה נָתַתִּי לְפָנֶיךָ הַיּוֹם אֶת הַחַיִּים וְאֶת הַטּוֹב, וְאֶת הַמָּוֶת וְאֶת הָרָע". הוא מפציר בהם לבחור בחיים, כלומר בקיום המצוות ובאהבת ה', על מנת שיזכו לחיים ארוכים וטובים בארץ.