משמעת היא בסיס לאהבה

משמעת שחיונית לכל בית הינה בסיס לאהבה וחלילה לא לפחד!

נסכם את המבוא לנושא המשמעת בדברי הרש"ר הירש זצ"ל. הוא כותב

כך:

"אם קנינו משמעת, אזי קנינו את הכלי שעימו ניתן יהיה לחנך ולהפנים

אהבת התורה ומידות טובות בלב הילד. מעתה תוכל אתה, האבא, לעצב את רוחו של הילד אשר יסור למשמעתך בחפץ לב. כמעט לא יהיה צורך בענישה.

עיני הילד תהיינה נשואות אליך ומצפות לסימן ממך כדי שידע מה לעשות

וממה יחדל".

כלומר, על ידי משמעת נכונה, נוצר מצב שהילד מסתכל על הוריו, לראות

אם דרך זו טובה או רעה. בבית בו נוהגת המשמעת, הילד שומע ומבין על פי מבט עיניים של האבא. הוא מסתכל באביו ומבין אם זה טוב או לא טוב, ולא מתוך הקפדות ומורא.

ישנם כאלו, ירחם ה', שמסתכלים על הילדים שלהם, והילד נבהל

ומתחלחל…

דעו לכם שזו סכנה!!

מתוך תגובת עיניו של הילד אפשר לדעת אם הגזמת והפרזת במשמעת.

"משה, אבא קורא לך", אם תראה שהוא מבוהל, והוא מגיע עם עיניים

מרצדות, אישוניו נעים בבהלה מצד לצד, תדע שאיבדת את המשמעת.

נכנסת למערכת של הפחדה – ולא של משמעת!

לא לזה התכווין הרש"ר הירש, כונתו היא שכל כך יהיה טוב לילד עם

ההנהגה שלך, עם הצייתנות אליך. יהיה לו נעים וטוב לדעת איך לנהוג על פי הדרכתך.

אנחנו צריכים להבין שטובת הילד היא שתהיה לו בהירות בחיים, וכל זמן

שהילד אינו ממושמע יש לו פיזור הנפש. וכאשר הוא ממושמע וסומך עליך,

נעים לו לנהוג בדרך שהוא יודע בודאות הכי גמורה שהיא בטוחה ובהירה

לגמרי.

עם כל זאת, ראוי להדגיש שוב, ש"הפנמת המשמעת" אינה מערכת

שאמורה להימשך שנים. המשמעת היא תוצאה ישירה של תקופה קצרה!

שבה אנו מפנימים אצל הילד את הבדלי המעמדות בינו לבין הוריו.

אנו שבים ומדגישים זאת, לפי ששגיאה וטעות בנושא זה, היא הרת

אסון לילד. אין להפוך את האווירה בבית – לאווירה של משטר צבאי… אסור להורים לרדות בילדיהם…