סיפור לפרשת תולדות

"ותקח רבקה את בגדי עשו בנה הגדול החמודות אשר אתה בבית"

אמר רשב"ג כל ימי הייתי מכבד את אבי ולא הגעתי חלק המאה מן הכבוד שעשה עשו לאביו! כי אני בשעה שהייתי נותן לו אוכל ורוחץ ידיו או מכבד ומרבץ לפניו, הייתי לובש הבגדים הישנים ביותר כדי שלא ללכלך בגדי.

וכשאני יוצא לשוק, אני לובש בגדים נאים ואילו לעשו הייתה מעלה זו כי כשבא לשרת את אביו היה לובש את בגדי החמודות. אמר: אין כבוד לאביו לשרתו בבגדים פשוטים אלא בבגד מלכים

מעשה ברבי חיים מצאנז ובנו רבי יחזקאל משינווא שדרו במרחק רב זה מזה, ועל כן התנהלה ביניהם חליפת מכתבים – מרביתם בענייני הלכה.

באחד המכתבים התעוררו בין האב לבין בנו חלוקי דעות בעניין הלכתי כלשהו כיון שכך, קם רבי יחזקאל ונסע לצאנז, אל אביו, על מנת לברר עמו בעל פה את הדין.

בהגיעו לצאנז, לא מיהר לגשת אל בית אביו.

תחילה שם פניו אל בית המדרש, ושם פתח את ה"שולחן ערוך", בחלק יורה דעה, ולמד היטב את הלכות כיבוד אב ואם, וזאת למען ידע כיצד ואיך מותר לו להתווכח עם אביו, אחר כך אמר כמה פרקי תהילים והתחנן לפני ריבון העולמים, שיעבור בשלום הוויכוח הצפוי לו עם אביו, ולא יכשל חלילה בהלכה, ואף לא במצות מורא אב.

לא היה זה הוויכוח ההלכתי היחיד והראשון שהתנהל בין רבי חיים מצאנז לבין בנו.

עוד קודם שעבר רבי יחזקאל לשינווא ניטש ביניהם ויכוח בסוגיה חמורה, ובמהלך הוויכוח הלוהט גזר רבי חיים על בנו, שלא ידרוך עוד על סף ביתו.

כאמור, באותה עת עדיין התגורר רבי יחזקאל בבית אביו, ולשמע דברי אביו היה עליו לעזוב את הבית.

אך כיצד יצא מבעד לפתח, והרי אביו גזר עליו "שלא ידרוך על סף הבית" לכן קשר כמה שמיכות אחת לשנייה וירד מהחלון ראו עד היכן מגיע ההידור של המצווה…