שאלה

[divider height="30" style="default" line="default" themecolor="1"]

לכבוד הרב שלום.

יש לנו ב"ה ילדה בגיל 3 שניחנת כפי הנראה במידת העקשנות. ואנו חווים קשיים רבים בנושא המשמעת.

אחר כל בקשה בא סירוב ללא סיבה כלל ואפילו על דברים פשוטים.  ושכשמישהו אחר מבקש כגון סבתא, נענית ברצון, ומנגד אצלנו אף שמדברים על ליבה תמיד, הכל בקושי, ותמיד מסתיים בבכיות ובעונשים מכל הסוגים.

עוד קושי שעושה מעשים שיודעת שאינם מוסכמים ואומרת לנו "תראו מה אני עושה".

ועוד שתמיד מבקשת מאיתנו לעשות לה פעולות פשוטות שיודעת לעשותם כבר שנה או כל מיני בקשות על מנת שנשרת אותה. וכשנתקלת בסירוב ממשיכה זמן רב בבכיות סתמיות.

כל המצב הנ"ל מפר את השלוה בבית וגורם לאי נעימות בהתנהלות הבית, מה עלינו לעשות?

בתודה מראש.

תשובה

[divider height="30" style="default" line="default" themecolor="1"]

חשוב לדעת שקטן מטבעו אינו "ממושמע" גם ללא מידת "העקשנות". לכן:

ראשית, יש להקנות את המשמעת הצורה עקבית וממושכת [חודשיים] במקרה הנ"ל כדאי להתחיל בשב ואל תעשה – כלומר לא למלאות בקשה במהירות, אם בכלל. כמו לומר, קודם תאכלי ואח"כ… מחר אמא תביא לך וכד' עיד"ז תפנים קודם שיש כאן אבא ואמא שהם מחליטים וקובעים.

שלב ב', קום ועשה – להתחיל בציוויים פשוטים אפי' ללא תועלת מיוחדת העיקר להרגיל המשמעת. ועליהם להתעקש ממש ולא באיומים, אלא פשוט לא לעזוב ולא לוותר עד שתעשה פעולה כל שהיא ממה שציוינו.

 אמנם, בשום פנים ואופן לא להכנס "למלחמה" אלא לעיתים רחוקות כדי להראות מי כאן הבעל הבית, וכך לאט לאט להעלות את מינון הציוויים.

בנוגע לקושי הנוסף שכביכול נהנית להפר את דברנו, עושה זאת בשביל תשומת לב [שלילית כמובן] (צומי) ולכן צריך להתעלם לחלוטין בשעת מעשה, אך לחכות להזדמנות שמבקשת משהוא ולומר לה אמא לא מסכימה היות ואתמול… וכו' וכו' , ודי בזה.

הסיבה שמצייתת לסבתא פשוטה, היות ומשתלם לה. שסבתא היא נחמדה מאוד כידוע ותמיד מביאה הפתעות, כך שאי"ז בכלל משמעת.

חובה לשנן היטב את ספר אבני-דרך בפרקים הנוגעים למשמעת.